פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תלד:ד

יכפה עמ״א דבטור כתב ואם כפה והמחבר הוסיף לכך אף לכתחלה דבירוש׳ איתא כן והמעיין בב״ח יראה שכיון למ״ש רש״י ו׳ א׳ ד״ה עושה לו מחיצה בי״ד יע״ש דקשה דכתב דבי״ט לא אפשר ואח״כ כתב משום חד יומא ודי ופירש דב׳ טעמים הוי לשון א׳ דליום א׳ נמי חיישינן שהכלי ניטל לצורך וישכח ויטול הכלי ואח״כ יאכל החמץ ולפי׳ שני לחד יומא לא חיישי׳ ולפי׳ א׳ גם כאן אסור בכפיית כלי לכתחלה שמא ישכח ולא יראה חמץ ויטול הכלי לצרכו ויגרר אח״כ עכבר החמץ והמ״א סובר דכלי ניטל לצורך היינו דלא כמ״ד אין כלי ניטל שלא לצורך וכדומה ועיקר חששא שיטול הכלי ויאכל החמץ אבל לחוש שלא יראה לחמץ לא חיישינן ועסי׳ ת״מ ה׳ בזה ואי״ה שם יבואר: