פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם מג:יד

לא עמ״א תירץ מה שהקשה באות ט׳ דאיך אפשר לומר לרא״ש שרי כניסה בתפילין לקבוע מי גרע ממרחץ י״ל מרחץ בעיר יניחם בבית החיצון או בשאר בתי העיר משא״כ בה״כ שבשדה שפיר מיבעי׳ ליה להשתין דכניסה שרי דא״א להניח בחוץ שלא יקחו עוברי דרכים ומ״ש בשם הר״מ בפ״י מס״ת הה״ו לא יאחז ס״ת (נדפס לא באותיות גדולות וט״ס והכל לשון הר״מ ז״ל וכ״ה בי״ד רפ״ב) משמע הא שאר כתבי הקודש מותר בכיסן אבל תפילין חמירי יותר ואסור אפילו בכיסן בבה״כ בבית: