פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תכט:ו

א״ח עמ״א דר״ח ניסן רק מנהג להמחבר תענית יחיד שרי כמ״ש באות ד׳ ועמ״א תי״ח ב׳ מתענה בר״ח ניסן או ר״ח אב ת״ח א״צ תענית לתעניתו עסי׳ תק״פ יע״ש. ומ״ש מרפ״ח אות ד׳ בס״ח הפי׳ דאם מתענה י״ט א׳ או ב׳ יתענה תענית לתעניתו מיד בא״ח דאינו אלא מנהג וע״ז לא חלק הר״ב שם וכ״ש ניסן דלהמחבר יחיד מותר דאם מתענה בשבת תוך ניסן דמיתב תענית לתעניתו מיד אח״כ סמוך לו. ואמנם מ״ש המ״א ברפ״ח שם דאם ר״ח אב סמוך יתענה או ע״פ היינו דהבכורים מתענים צ״ע דאין חל ר״ח אב או ע״פ ביום א׳ כבסי׳ תכ״ח יע״ש ואי שהתרשל והפסיק יום א׳ מנלן דמתענה בר״ח אב או בע״פ דס״ח קאמר בסמוך ממש שא״א למיתב מקודם תענית לתעניתו לא כה״ג גם אי צם בשבועות ת״ח י״ל בא״ח אין מיתב תענית לתעניתו דמדינא דגמרא אסור. ומ״ש ברפ״ח הוא א״ח דפסח וסוכות והראה לתצ״ד דוקא שבועות וכמ״ש אות ח׳ כאן. ועי׳ מ״ל פ״ו מה׳ כלי מקדש הט״ו ובמנהגים שלי שחברתי קצת ענינים בהם הארכתי וכאן אין להאריך: