פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תט:טז

וראה עמ״א הנה בתל״ז במ״א ה׳ הארכנו שם ומשמע לדינא דקטן בדרבנן נאמן אף בשליחות בבית אחרים וכמשמעות המחבר שם בסתמא. וצ״ל דעירובי תחומין אסמכוהו אקרא חשיב כד״ת לענין זה ושאני שאר דרבנן לא אסמכוהו אקרא קיל ובפתיחה כוללת כתבנו מזה אבל התוס׳ בעירובין ס״ל דכל שיש לו שרש בד״ת אף שלא אסמכוהו חמיר ועירובי חצירות קיל טפי ומשמע בפוסקים בעירובי תחומין אף שאמר הקטן אצא ואערב מעצמי אין לו נאמנות ולרש״י יש לומר דלא מקני שביתה ומיהו באמר בע״ה בזה הפת שמניח שלוחי אהיה מותר מהני אי יש נאמנות לקטן ער״מ פ״א ה״ח דמעשר ומ״ל פ״ד ה״ב הביא דין ירושלמי יע״ש וצ״ע: