פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לט:ט

כשרים עמ״א הנה בי״ד רפ״א כתב בס״ת י״א יגנזו והוא דעת הטור וכאן פסק הטור יגנזו באפיקורס דלצורך ישראל כתבו א״כ מ״ש עכו״ם דאפיקורס לזה אמר דסתם עכו״ם אין מצוי שיוכל לכתוב ומיעוט הכותב אין כותב תפילין לעצמו מש״ה תלינן שישראל כתבן משא״כ בס״ת אותו המיעוט שכותב כותב ס״ת לעצמו להתלמד מש״ה י״א שם יגנז בנמצא ביד עכו״ם משא״כ מצאו תפילין ביד אפיקורס דיכול לכתוב יגנז ועט״ז אות ד׳ ועב״י:

ומ״ש בשם ד״מ המעיין שם ולא הזכיר גר תושב כאן ואיך יוכשר גר תושב דקיבל שלא לעבוד עכו״ם (בשיתוף) ואין מאמין בקשירה ונהי בס״ת יש דיעות דלאו לימוד גמור הוא כתיבה כתיבה מתפילין (ע׳ ברא״ש ה׳ ס״ת) ועש״ך י״ד רפ״א אות וי״ו משמע דלא גרם גר תושב כ״א סתם גר ועיין מרדכי ה״ק בזה ומשום דיש מצות שאין נוהגין בגר (דמותר בממזרת וכדומה) ומש״ה פסול כתיבת ס״ת דכל שאין במצותיה בכלל אינו בכתיבה משא״כ תפילין מ״ע אחת כשירין ממזר וגר אבל גר תושב פסול וצ״ע: