פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שפג:ב

עם עמ״א מפרש מ״ש וכ״ש היינו נמי אם ערבו יחד ולא שכרו מעכו״ם ומת בשבת דמבטלין זה לזה ועירוב הא׳ אין מועיל דביה״ש היה קיים ול״ד לשע״א ס״ד בעירבו וא׳ לא עירב ומת דשרי בשבת מטעם עירוב. דאותו שלא מת היה ראוי לערב עמהם. משא״כ בעכו״ם לא אמרינן הואיל וראוי לשכור ממנו ואם העכו״ם לא היה רוצה להשכיר צ״ע אם אמרינן הואיל ונאסרו למקצת שבת ע׳ פרישה ועסי׳ שע״א במ״א א׳ התם ראוי לערב וה״ה עכו״ם שהיה רוצה להשכיר משא״כ בלא היה רוצה להשכיר. ומלת כ״ש משמע דקאי אאם ערבו דבלא ערבו אין כאן כ״ש ובר״מ ז״ל פ״ב מה״ע הי״ג לא כתב וכ״ש ובמ״מ משמע שאין כ״ש וע׳ ע״ש דהכ״ש הוא דא״צ רק א׳ ביטל רשות וצ״ע: