פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שסח:ג

נתמעט עמ״א מ״ש לדידן היינו שסומכין על שיתוף במקום עירוב כבסי׳ שפ״ז א״כ י״ל נתמעט פסול הוא דע״כ אמרו במשנה פ׳ ב׳ נתמעט בסוף כשר דמשום שלא לשכח התינוקת מקילין ביה כמ״ש רש״י ז״ל שם משא״כ כשאין בשיתוף ועירוב רק מעט שאף בסוף אין סומכין עליו וז״ל דא״כ בשיתוף כה״ג אף בסוף בעי שיעור וע׳ בפ״א מה״ע ופ״ה וב״י כאן משמע דבעירובי חצירות א״צ שיעור כלל וע״כ שיער לשיתוף ומשמע דבסוף אם בשיתוף די בנשתייר מעט ואי״ה בסי׳ שפ״ו יבואר עוד וצ״ע. ור׳ יוסי ענין בפ״ע אמר ובפירוש המשנה אין הלכה כר״י ובחבורו משמע דפסק כר״י: