פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שסו:כ

מברך עמ״א הביא צ״ע בשם מ״מ. וכתב המ״א דמצי לברך אחר ל״מ אם שם נשאר נשבת אפילו נשאר רק בי״ט של פסח שם נמי נ״מ בהאי עירוב כבסי׳ תקי״ח בשלא לצורך היום כלל עט״ז ז׳ אך באין נשאר שם בי״ט צ״ע די״ל דלא עביד מעשה כלל למנהגינו שהשמש גבה קמח ועשה מצה והמברך רק מברך א״כ י״ל דאחר אין מברך דלא עשה מעשה כלל ול״ד לקובע מזוזה לחבירו. ועסי׳ תקפ״ה בט״ז ומ״א ג׳ וכאן גרע טפי ואי״ה שם יבואר. וא״ת לפ״ז דאין עושה מעשה כלל א״כ אחד מבני העיר איך יברך דבעי עובר לעשייתן וי״ל קודם שבת עדיין עובר לעשייתן מיקרי דיעבד ועסי׳ תל״ב דמצוה משך זמן י״ל ל״ד לכאן דאף ע״ג דהעירוב לכל שבתות השנה וצריך להיות קיים כל השנה מכל מקום אין עושה מעשה אח״כ כלל ובתפילין עדיין לבוש בהם וא״כ אחר שאין מבני העיר על מה יברך שאין עושה מעשה ועירוב יקנה ביה״ש והוא לא יהיה שם ביה״ש ואמנם העיקר שהשמש יתן העירוב להרב אב״ד דהעיר ויאמר להרב זכה עירוב זה לכל הקהל על ידך ויגביה הרב טפח וכמ״ש באות י״ג וכמ״ש הלבוש בשצ״ה וא״כ יברך אחר ג״כ דעושה מעשה מיקרי קודם שמזכה לכל הקהל בהגבהתו ואע״ג דיעבד אין מעכב הזיכוי מ״מ אחר רשאי לברך רק דצריך עשייה קצת ועל מה יברך ושפיר דמי ולפ״ז אם חל פסח ה״ו ושכח הזיכוי עד ליל י״ט יזכה על תנאי כבסי׳ תקכ״ח ואם שכחו לזכות עד שבת סומכין עמ״ש הר״ב ס״ו דאין זיכוי כלל בגובין קמח ואם י״ט ג״ד וכדומה ושכח לזכות מבע״י אין לערב בליל א׳ ע״ח וטוב יותר שימתין עד שבת כי י״ט א״צ כ״כ עירובי חצירות כו׳ בנוסח עמ״ש בט״ז ז׳. ואף שיתוף לחוד צריך שיעור כבסי׳ שפ״ו ס״ג כ״ש עירוב חצירות ואי״ה בתקכ״ז יבואר עוד: