פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שסה:טו

אסורות עמ״א. ידוע שהעירוב חצירות צריך שיתן בבית דירה ושיתופי מבואות בא׳ מהחצירות וקיי׳ל כמ״ד שסומכין על שיתוף במקום עירוב כמ״ש הר״ב ז״ל בשפ״ו ומעשים בכל יום שמניחין המצה בבית הכנסת שאין בה בית דירה והוי שיתוף ועירוב ומיהו לתא דשיתוף בעינן הא כל שאין מותרין במבוי לא מהני שיתוף במקום עירוב וצריך ליתן דוקא במקום עירוב בבית דירה ובמ״ש בשו״ת ח״צ ז״ל סי׳ קי״א יע״ש והשתא המחבר אשמעינן טובא דמבוי הואיל והיה בו היתר טלטול ונשתתפו פ״א עד״מ לשנה ובאמצע השנה נשברה הקורה והלחי אפ״ה חצירות הפתוחות לחצר שהשיתוף מונח בה מותרת אפי׳ נשבר התיקון בחול דמ״מ ביה״ש היה העירוב ראוי להביא אצל החצירות הפתוחות בפתח זו לזו אבל אותן חצירות שאין ביניהם פתח אסורות לטלטל אף בחצרם לבד שאין להם עירוב דביה״ש עיקר קניית העירוב א״א להביא אצלם וכ״ת יביאו בגובה המחיצה הא ליתא כל שאין פתח אין מערבין כמבואר לקמן. וכ״ש חצירות שהם בצד השני של מבוי דא״א להביא כלל העירוב שנשברה הקורה משא״כ אי לא נשברה הקורה י״ל דאף ע״י חור וגובה המחיצה מותרים לטלטל כל שאפשר לטלטל מזה לזה ע״י הילוך המבוי חשוב כפתח. משא״כ אי נשברה הקורה בשבת א״כ לא מיבעיא דבחצרם מותרים לטלטל כל החצירות מידי דהוי אנאכל עירובו אחר ביה״ש דמותר וכבסי׳ שצ״ד וה״נ דכוותיה דביה״ש היה ראוי להביא ע״י הילוך המבוי. אלא אפילו החצירות לטלטל מזו לזו כל שעומדת בצד א׳ ע״י גובה הכותול למעלה י״ל דשרי כבסי׳ שע״ד בנסתם הפתח דהואיל והותרה הותרה כה״ג וגם העירוב יכולין להביאו כל יום השבת ואף גם י״ל מחצר לחצר בצד א׳ עיקר קניית העירוב היה ביה״ש ודי בזה וש״מ דע״כ מיירי בנשבר התיקון בחול כנ״ל לפרש דברי המ״א נמצא בנשבר בחול אסורין בני החצירות לטלטל בחצרם כל שאין פתח פתוח מחצר שהעירוב בו ובנשבר בשבת י״ל דעיקר ביה״ש קניית העירוב. ובנשבר בחול ועשו שיתוף חדש והניח בחצר ולא בבית י״ל דכל דלית לתא דשיתוף גם אין סומכין עליו במקום עירוב כמ״ש בשו״ת ח״צ הנ״ל סי׳ קי״א בק״ק פיורדא יע״ש. והנה הדין מבואר כאן כל שא״א ליטול העירוב ביה״ש לא הוי עירוב אפי׳ אי הוי עירוב ממש מונח בבית וכל שיוכל ליטלו ביה״ש אף לית תורת שיתוף בית שנשבר התיקון בחול מ״ט הואיל כשנשתתפו עדיין היה מועיל השיתוף סומכין עתה עליו במקום עירוב והבן זה. ומ״ש המ״א וא״ה כו׳ י״ל דגם אם נשבר בחול קשיא ליה כיון דסמכו מתחלה על שיתוף במקום עירוב ונשבר התיקון בחול ונאסרו לטלטל בשבת קצת חצירות לתסרו כולהו דהוי כחד חצר וי״ל דיורין להחמיר לא אמרינן הא נשבר בשבת י״ל כולהו מותרים דביה״ש היה קיים העירוב. ובמקום שאין תיקון במבוי ועיר פרוצה אפי׳ בבית א׳ ויש שם שני בתי התורף של ב׳ בני אדם אסור להוציא מחדר בית החורף זה לאחר בבית א׳ גופא כמו מבית לחצר ואי״ה יבואר בש״ע ושאר דוכתי בזה לענין שכירות וכדומה. וכתב עוד המ״א בעיר שאין תיקון לא זו דאם הניחו העירוב בבית הכנסת דלא מהני לחצירות שאין יכולין להביאם אצלם אלא אף ברכה לבטלה הוי רק אם יש חצירות פתוחים הרבה בתים לתוכן או בית א׳ והרבה בתי חורף בתוכה יכולים לערב עירובי חצירות בערב הפסח או בכל עת שירצה ומניחים העירוב בבית דירה דוקא ובמקום שיכולים לבוא העירוב אצלו כמ״ש בשו״ת ח״צ ז״ל סי׳ קי״א במעשה דק״ק פיורדא ועא״ר העתיק דברי המ״א נשבר בשבת שרי בסתם משמע כל החצירות כאומר ועתוס׳ שבת וצ״ע ועסי׳ שס״ו במ״א, וט״ז שס״ו ושצ״ד ג׳ משמע דחולק על המ״א: