פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שסג:ה

רחוק עמ״א גמרא עירובין י״ד ב׳ אמר רבא הרחיק או הגביה הלחי מכותל ומארץ ג״ט פסול ואם הלחי רחב מג״ט שרי דכל שאויר בינו לבין הכותל פחות מעומד שרי כבסעיף ל״ד בפס ועט״ז כ״ז כל שהאויר בינו לכותל פחות מעומד לא אתי אוירא דהאי גיסא והאי גיסא דלבטל ליה וע׳ עירובין י׳ ב׳ בתוס׳ ד״ה ועושה ובמ״א אות ל״ז משמע דסוברים אף שאויר פחות בינו לבין הכותל מהעמוד אפ״ה לא הוי נידון משום לחי דצריך להעמיד ולחי פחות מג״ט לכותל (עמ״ש בט״ז א׳ בעצי אשירה כה״ג עמ״ש אי״ה באות ז׳) ובסי׳ שס״ב ס״ט עומד מרובה או פרוץ מרובה י״ל פרוץ מרובה בכל ההיקף וכאן רק ברוח רביעית כל שהאויר בינו לכותל פחות מהעמוד לא אתי אוירא דהאי גיסא והאי גיסא ומבטל ליה כמבואר בגמרא שם י׳ ב׳ ולקמן סל״ד (ועסי׳ י״ו בציצית כה״ג והבן) ובאות ל״ז הביא המ״א כן בשם הרר״י גופא כתוס׳ וצ״ע. שוב ראיתי להתו״ש אות ט׳ שהביא בשם רבינו הגדול תב״ש לתרץ זה דהרר״י לר״י קאמר כן יע״ש. וכתב בע״ש דצה״פ שהרחיק ג״ט הקנים מכותל לא מהני יע״ש וא״כ יש ליזהר בזה בצה״פ שעושין לפרצה יותר מעשר שיהא הקנה סמוך לכותל הבית ג״ט. דבלא״ה מזדקר הגדי שם ובטל מתורת קנה לצה״פ וע״ש כנ״ל: