פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שסג:לא

יעלה עמ״א הנה סובר ז״ל דרש״י והמ״מ מחולקין והרכיב ב׳ דבורי רש״י עירובין ח׳ א׳ ד״ה ויעלה הים כרוחב פרסה וד״ה אמר כו׳ מרימר היה חושש שמא יטלטלו במבוי כו׳ ועמ״ש בט״ז מזה והמ״מ פי״ז ה״ה פירש דבריו דודאי יש ע״פ הרוב תל מתלקט אלא חששא שמא יטלטלו ממבוי לים לשרטון כרמלית כו׳ וצריך מחיצה גמורה לא צ״ה ברוחב יותר מעשר דהא כבר יש מחיצה תל מתלקט ואפ״ה חשש שמא יטלטלו וישכחו ממבוי לשרטון ואין מועיל כ״א מחיצה גמורה והיינו אם נאמר בפירוש המ״מ וגי׳ רש״י חיישינן שיעלה שרטון ופסק באוזלי לצד הים יע״ש והטור כרש״י דכתב תתבטל המחיצה הא׳ בלחי או צ״ה עכ״פ סגי. וא״כ בש״ע נרשם ג״כ מ״מ ולדידיה לא מהני רק מחיצה ממש ומ״מ אע״ג דקיי״ל להחמיר כדיעה ב׳ עב״ח ובא״ר מ״מ סגי עכ״פ בלחי במילואו בי׳ וצ״ה ביותר מעשר. ומ״ש בשאר נהרות לא חיישינן לשרטון רק בים שמעלה רפש וטיט. מ״ש בתוס׳ כ״ד עשו״ת כנסת יחזקאל בזה. מ״ש המ״א דמרימר פסק באוזלא ברשתות ולא בצ״ה משמע כהמ״מ ל״ג רש״י צ״ע קצת די״ל מבוי הפתוח לכרמלית דבעי לחי או צ״ה היינו מטעם דיבואו להשתמש ממבוי לכרמלית דלא ליהוי גזירה לגזירה. ואם נקרשים המים כו׳ משמע בחורף הא בקיץ כה״ג שרי ועט״ז. ובשו״ת כנסת יחזקאל סי׳ ב׳, ועא״ר ל״ו דהלמ״מ נמי מהני צ״ה דיש היכרא כו׳ יע״ש: