פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שסג:יח

בתוך עמ״א ט״ס וראוי להניח יותר מטפח ביניהם אריח טפח ומחצה א״א להשען עליהם משא״כ בסי״ז דיוכל להשען עליהם א״צ בריאה בד״ט משא״כ כאן דא״א להשען כלל עליהם ועא״ר כ״ג כ״ד ותו״ש מ״ד. ושם כתב בדין לבוד אי יש קורה פסול בין ב׳ הכשירות והראה לתרכ״ו במ״א אות ו׳ ועסי׳ תרל״ג במ״א ח׳ וט״ז י״א וברש״י סוכה ד׳ ב׳ חוקקין סניף מאריכין משמע בממשיי נמי אמרינן לבוד וגם בסמוך לדופן שרי לישן ולאכול ועשו״ת ח״צ ז״ל סי׳ נ״ט ובט״ז א׳ ביארתיו והנה אם נאמר להחמיר לא אמרינן לבוד משמע אף כה״ג לא אמרינן להחמיר בממשיי לבוד א״כ בקורה כה״ג י״ל דאף דיעה שניה מודה בפחות מג״ט שרי דאריח יכול להשען על הקורה ואמנם י״ל תרתי לא אמרינן לבוד כאילו אין הממש כאן כל פחות מג״ט והב׳ דברים סמוכים ודבוקים הא ל״א מש״ה בסכך כשר פחות מג״ט בין שני סככים פסולים כ״א פחות מד״ט כשר משא״כ בחקק אמרינן חד לבוד והאריכו כאלו נחקק עד הכותל שפיר דמי אף בממשיי ובקורה כה״ג כל שיש קורה פסול תרי לבוד כה״ג לא אמרינן והבן: