פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שנז:א

מקום עמ״א משמע פי העוקה דוקא ברה״י ובש״ע משמע אף בחוץ כל שסמך לחצר ואין ביניהם רה״ר שופך למקום פטור. ועט״ז א׳ ועסי׳ שמ״ה אות יו״ד בעמוק י״ט דוקא כשהמים צלולים ונראים המחיצות הוי רה״י ושופכין אפשר דמ״מ מקום פטור הוי כשעמוקה י״ט. ודע דהר״מ ז״ל פט״ו מה״ש כתב לקמור ענין כיפה בנין בגובה ועב״י משמע משום חשדא שלא יראה העוקה והמים יצאו חוץ לעוקה ויסברו ששפך מידו לרה״ר או אפשר אין עושין חלל ברה״ר כל שאין עגלה מהלכת עליה וכיסוי ש״ד כל שרשותו הוא ועד״מ ועתי״ט פ״ג דאהלות בסופו מש״ה אמרו ז״ל לקמור מלה הפוכה כמו כשב כבש שהוא בנין כיפה משא״כ הט״ו כתבו כיסוי בנסרים די יע״ש: