פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שנג:א

ועירובי עמ״א הראה לשנ״ה אות י״א יע״ש דמשמע דאף עירוב א״צ כל שמפסיק מקום פטור ועדיף טפי מאלו לא היה מפסיק כלל בין רה״י לרשות חבירו דבעי עירוב ככל גגות וכדומה ובאמת צ״ע בזה ועא״ר אות ג׳ ותו״ש ונהר שלום ואי״ה בשנ״ה אות י״א יבואר בזה: והמ״מ פט״ו ה״ה בלא עירבו אסור פשוט כו׳ והלא ברייתא מבוארת הוא שבת צ״ח א׳ שבות ורשויות שלו מותר אלא כ״כ אף לפי׳ הר״מ ז״ל מ״ש בשנ״א סס״ה עא״ר אות ד׳ הגיה שנ״ה סס״א אות ט׳ דמפסיק כרמלית לא מהני עירוב יע״ש: