פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שנב:ד

גוללו עמ״א רה״י צ״ל. וכתב דמדיוקא דמשנה עירובין צ״ח ב׳ ספר על הגג הא שאר דברים אסור למטה מי׳ אטו נפל לארץ כמו דדייק מרישא (הא שאר דברים אף כרמלית ואגדו בידו דלאביי דמוקי באסקופה כרמלית מוכח הכי ה״ה רבה או רבא לא מפשינן במחלוקת אלא די״ל רבא לשיטתיה ל״ג גזירה לגזירה וכן סיפא י״ל משום הופכו על כתב משום ר״ש נקיט הכי) אבל י׳ קולות שרי אף בשאר דברים וכ״מ בס״א בהג״ה דקאי ארה״י בכתבי קדש דהיינו מונח קצה א׳ ברה״ר דאז בעינן נדרסת שרי בכתבי קדש שאר דברים כה״ג בכרמלית לא הא לא מונח קצה א׳ רק באויר כרמלית שרי אף שאר דברים למטה מי׳ הא אויר רה״ר אסור למטה מי׳ בשאר דברים אבל למעלה מי׳ אף שאר דברים שרי במקום פטור ל״ג ובמ״מ פט״ו הכ״א בשאר דברים מכי נח״ו אסור הא לא נחו בכרמלית שרי הא אויר רה״ר תוך עשרה אף לא נחו אסור בשאר דברים. והריטב״א שהקשה בבור כו׳ בסי׳ שנ״ד ולמה לא חיליא גבוה עשרה סובר כהג״ה פ״ק דשבת עב״י היינו לאביי דמוקי אסקופה כרמלית ה״ה שאר דברים לרבא דהלכתא כוותיה דל״ג גזירה לגזירה וה״ה סיפא ל״ד ספר א״כ נתגלגל תוך עשרה כ״ז שלא נחו ובאויר רה״ר אף שאר דברים שרי הקשה שפיר למה לי חוליא גבוה י״ט הא מותר כשאגדו בידו מאויר רה״ר לרה״י וה״ה מרה״י לרה״י דרך אויר רה״ר עסי׳ שנ״ד במ״א ב״ג ושם יבואר דברי הב״ח אי״ה כמ״ש דבריו סותרים כו׳ ועסי׳ שכ״ג אות ב׳ לזרוק מרה״י לרה״י דרך אויר רה״ר למטה מי׳ ודאי אסור הא אגדו בידו י״ל דשרי ואי״ה שם יבואר עוד בזה. והציון גוללו שנית קאי למטה מי״ט וכאמור: