פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שמה:ג

עד לרקיע עמ״א היינו דלא הוי מקום פטור ואסור הא לחייב הזורק מרה״ר ונח עליה צ״ע. וע׳ בר״מ ז״ל פי״ד הי״ז על מ״ש המ״מ שלא ביאר רבינו פי״ג ה״א מזה וצ״ע דפי״ג הלכה י״ו זרק מרה״ר לרה״ר ונח ברה״י פחות מג״ט משהו הוי הנחה הא למעלה מג״ט אף בהנחה בעינן ברה״י דע״ד וגי׳ בגיטין ע״ט אמר ר״ח זרק ע״ג טרסקל בראש הקנה וע׳ חה״ר שם משמע דהנחה נמי בעינן ברה״י ע״ג מקום ד׳ לחייב וע׳ שבת צ״ט ב׳ כותלי רה״י שאין דע״ד (כבס״ג) וזרק ונח ע״ג לאחרים עושים תיפוק בלא ק״ו כמו קנה ברה״י עכ״פ בהנחה. וטעפא דקנה לכאורה כמאן דמליא דמי ואמנם חורי רה״י מא״ל דל״ש כמאן דמליא באורך ורוחב ומשמע חורי רה״י בין פחות מג״ט ובין ט׳ או למעלה מעשרה ואין דע״ד כרה״י שהרי {הר״ב} אומר כן בס״ד דאם אין עוברים לרה״י נידונים לפי גובהן ורוחבן הא עוברים מעל״ע אין להם מדת גובהן ואורכן ורחבן כלל ובא לומר דמ״ש המחבר כלפי רה״י הוא ל״ד אלא עוברים מע״ל ועמ״א ב׳ למטה מט׳ ל״מ כאמור ול״ד פחות מט׳ ה״ה פחות מג״ט וכדכתיבנא וע׳ לבוש:

והוי יודע ד׳ כרמלית יש א׳ כרמלית הוא מקום פטור מ״ה כל הקולות ומדרבנן כל החומרות ב׳ כרמלית קרפף יותר מב״ס שלא הוקף לדירה כבסי׳ שמ״ו מ״ה רה״י גמור ומדרבנן כרמלית והקילו לטלטל לכרמלית אחרת דאי לא הא לא קיימא הא עט״ז ג׳. ג׳ מחיצות בלא לחי לשאר פוסקים כרמלית כקרפף עמ״א א׳ ואסור ממנוי בלא לחי לכרמלית דנראה יותר כרה״ר מקרפף. { ד׳ } ואמנם רה״ר מקורה ע״ג ב׳ מחיצות אני מסופק הא דחכמים בעירובין צ״ה א׳ אוסרים דל״א פי תקרה יורד וסותם היינו מדרבנן הא מ״ה י״ל פי תקרה יורד וסותם והוי רה״י מ״ה. והנה גדר כרמלית אין למעלה מעשרה היינו נעץ קנה כו׳ מקום פטור היינו בכרמלית שהוא מקום פטור מ״ה הא כרמלית שמ״ה רה״ר ודאי נעץ קנה עד מאה אמה רה״י הוי ופשוט הוא. ע׳ אות ט׳: