פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שמה:יא

כגון עמ״א רמב״ם פי״ד הכ״ד וכתב שם אע״פ שרוב העם מדלגין עליה הוי רה״ר והיינו הואיל ומיעוטא הולכין בתוכה הילוך ע״י הדחק לרבים הוי הילוך וברש״י ק״ב ד״ה חייב אע״ג דאיכא דפסעי איכא טוב״א דעברי עליה משמע רוב העם עוברים ומיעוטא פסעי הא מיעוט עוברים ורובא פסעי לא הוי רה״ר עא״ר כ׳ ומ״ש ה״ה דף המונח עליו לכאורה מפרש כן מ״ש שם אגודא דגמלא ורש״י פירש לרוחב הגשר יע״ש ומ״מ אמת הוא דף שאין ברחבו דע״ד ומונח על רקק וחריץ לעבור שם הוי רה״ר כמו עמוד גבוה ט׳ ואין רחבו דע״ד דרבים מכתפים א״צ דע״ד ה״ה זה. ועתי״ט פי״א דשבת מ״ד ד״ה וכמה וד״ה רק״ק לא הבינותי דמיא לא מבטלי מחיצה ואין חילוק בין חריץ שיש בו מים או לאו רק ברבים מהלכין שם או לאו וכמ״ש ד״ה רק״ק והא דתנן רק״ק לומר הן בימות החמה או בימות הגשמים לאביי וה״ה לאינך א״ש יע״ש ומשמע דאע״פ שאין הרוב עוברים הוי רה״ר ואמרו רק״ק רפש וטיט ה״ה אמת המים צלולים ומיהו בעמוק י״ט ורוחב דע״ד אפשר לחלק בין רק״ק דאין המחיצות נראות הוי מדרבנן כרמלית ובין מים צלולים ע׳ אות י׳ ובר״מ ז״ל פי׳ המשניות כתב רק״ק אמת המים משמע צלולים עמוק י׳ חולקת רשות לעצמה משמע רה״י ובחבורו כתב עמוק י׳ הרי כרמלית בשאר הימים לכאורה דרפש וטיט אין נכרים המחיצות וכבאות י׳ ובים קשה דלא הוי כרמלית כ״א לחומרא מדרבנן כקרפף ב״ס שלא הוקף לדירה והזורק מרה״ר לתוכה חייב ובים פטור ובאות י״ד דים אין מתלקט י׳ מתוך ד״א א״כ ברק״ק אם מתלקט הוי רה״י וצ״ע ועתי״ט בפ״ו דפרה מ״ה וכעת צ״ע וי״ל דמחיצה שאין ב״א מיא מבטל מחיצה א׳ ובור בידי אדם הוא וי״ל דברי התי״ט ועסי׳ שס״ג אות ל׳ וצ״ע ואי״ה באות י׳ ולקמן יבואר עוד: