פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שלד:ג

ויש אוסרין עמ״א וע׳ ע״ש הקשה כן מ״ש ברס״ו מכאן וגם לא התירו חד דרבנן שלא יעבור כמה איסורין דרבנן כל דליכא חששא דאיסור תורה. ובסחורה הנפסדת ע״י גשמים י״ל ע״י ישראל מוקצה בטלטול די״ל בין בהול על ממונו לחוד ובין הדבר בהול כי הכא דליקה ואונסים התירו וכיסו דאין הדבר בהול מ״מ בזמן הש״ס היה רה״ר וקרוב הדבר שיעבור ד״א ברה״ר משא״כ עתה דלית רה״ר רק חששא שיחפור ויטמין וכדומה דוקא בהדבר בהול הא לא״ה לא התירו. ועא״ר אות א׳ בשם או״ה כלל נ״ט האידנא ליכא רה״ר אפי׳ בביתו מציל כל דבר אפילו מוקצה יע״ש והנה רבא אמר בשבת קי״ז ב׳ כי אתי לכיבוי אליבא דר״י ולר״ש י״ל אתי להוציא לרה״ר ולכך לדידן דלית רה״ר וכר״ש שרי אפילו בביתו דלא יבא לידי ד״ת. ולמ״ד משאצ״ל דרבנן וכר״ש ולית רה״ר י״ל אפ״ה גזירה קרובה דאתי לכיבוי וקרוב לד״ת וצ״ע: