פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שלא:ה

איזמל עמ״א אף מוקצה מחמת חסרון כיס דעתו להתיר כל זמן שבידו ועט״ז י״ד רס״ו א׳ ולעיל רס״ו ד׳ לענין תינוק בשבת ובשמ״ט א׳ בט״ז ובא״ר אות ה׳ דאם יש רק מוהל א׳ ובהכרח יניח הסכין יתן לאחר הסכין ואח״כ מותר למוהל ליקח מידו ולהוליכו לביתו כ״ז שבידו או ביד אחר והביא ראיה מירושלמי פ׳ לולב הגזול הי״א ואין כ״כ ראייה משם די״ל הניחו לארץ אסור קורא בתורה ונותן לאחר ואותו אחר יוליך לביתו של זה ועסי׳ תרנ״א כ״ח במ״א הביא ירושלמי זה הניחו לארץ אסור ועסי׳ ש״ז מ״א ז׳ שכח ונטל בידו מוליך למקום שירצה וצ״ע בזה אם נטלו לאחר אם רשאי ליטלו הימנו לכתחלה ומסתברא בלולב קורא בתורה וא״א בע״א ונותן לחבירו אז אם אין חבירו רוצה לילך עמו מותר ליקח הימנו וכן הוא בעצמו בבית הכנסת אע״פ שמניחו לארץ או שלוחו וכדומה התירו סופן משום תחלתן הא בע״א לא. ועי״ד בט״ז רס״ו א׳ וש״ז: