פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שכט

ויביא עמ״א היינו בנושא חולה חייב בש״ח אות ע׳ ושכ״ה ס״ב ט״ס וצ״ל שכ״ח ס״ג אות ג׳ חובל לרפואה הוי מלאכה ד״ת צריכה לגופה ה״ה הוצאת חולה לרה״ר הוי צריכה לגופה ודוקא מת משאצ״ל וצ״ע ועא״ר אות א׳ למ״ד עתה לית רה״ר והראה לש״ל נ׳. ועסי׳ שכ״ח סי״ב ודאי כל שיש פחד ודיחוי טוב יותר להוציאם לרה״ר אבל כל שאין פחד ודיחוי טוב יותר לחלל באיסור דרבנן מאיסור תורה או ספק איסור תורה:

ופירש עמ״א והר״ב בהג״ה שם הביא י״א די״ל בני העיר לא חשיבי כניידי. אבל נמצא בדרך תינוק י״ל אם רוב העוברים עכו״ם לכ״ע אין מפקחין עליו הגל דכלא נשאר קביעות הראשון דמי וכה״ג הולכין בתר רובא:

נעקרו עמ״א אף בנעקרו כולם דוקא בזא״ז לא בב״א ועי״ד ק״י בזה

שנפלה עמ״א עסי׳ שכ״ח ובמ״ל פכ״ד דה״ש ומ״ש שם ומי שנגמר דינו למיתה בב״ד מפקחין הגל בשבת דאין מיתת ב״ד דוחה שבת וחיי שעה מפקחין כבס״ד וה״ה בי״ט כה״ג ע׳ סנהדרין ל״ו א׳ תוס׳ ד״ה ומה ולמ״ד דל״א דיו אע״ג דמיפרך ק״ו בלא״ה א״ש ועמ״ש בשכ״ח :

שאם עמ״א. ועסי׳ ש״ז מ״א ז׳ ובסי׳ תרנ״ו מ״א ח׳ מ״ע א״צ לבזבז יותר מחומש ול״ת יתן כל ממונו. ועא״ר הניח בצ״ע ועסי׳ של״ד סע״ב באיסור דרבנן מאנסים ולדידן לית רה״ר ואי״ה שם יבואר עוד: