פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שכח:מ

אסור עמ״א בי״ט שרי כמ״ש הלבוש ואם יש אוכלין אסור דיכול לחלוב לתוך האוכל ברעבון וגם ליכא עכו״ם דנהי דרעבון כמקצת חולי ושרי ע״י עכו״ם ביום טוב דהוי שבות דשבות נולד כו׳ טוב יותר מעל ידי ישראל ואפשר הוי כחולה שאין סכנה. וגונח רפואתו דוקא לינק בעצמו ומש״ה אף שיש עכו״ם או יש מאכל עיין תוספות יבמות קי״ד א׳ ד״ה שבת. ויש לראות דשם משמע י״ט איסור לאו ובתק״ח משמע די״ט רק נולד ואי״ה יבואר שם. ועז העומדת לחלבה דמוקצה אפ״ה שרי וכן בשבת מתירין כמה שבותים לחולה שאין סכנה מפרק כלאחר יד ומוקצה וכדומה וע׳ סי״ז למ״ד ע״י ישרל אסור שבות בחולה שאין סכנה ע״י שינוי לרמב״ן א״ש עב״י. ומוקצה גונח דהתירו גונח משמע אף בעומדת לחלבה וכ״ש למ״ד בשבת הכל מוקצה איך התירו איסור דרבנן עי״ד קנ״ה ובש״ע היכרא אית ליה והתירו מעשה שבת ה״ה בש״ע משא״כ מוקצה לאכול וצ״ע כעת: