פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שכח:ב

מהשינים עמ״א הפרש יש בצפידנ״א אפילו החולה והרופא אומרים א״צ שקר אומרים כי מקובל ביד חז״ל שסכנה הוא ובשאר כאב השינים דחשיב כמכה של חלל בסתם מחללין וכשאומר הרופא או החולה שאין צריך אין מחללין ובמכה שאין של חלל בסתם אין מחללין וכשאומר הרופא או החולה שצריך מחללין עב״ח בזה. וחושש בשיניו לא כייב טובא ומכ״ש בחלה כל גופו ממנו כמ״ש באות ב׳ התירו ע״י עכו״ם אבל מכה בשינים הוי כמכה של חלל ובסתם מחללין שבת עליה ע״י ישראל אפילו באיסור תורה: