פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שכד:א

מורסן עמ״א למ״ד הלכה כר״י בר״י א״כ דין מורסן כדין קלי יש לו בסי״ד לסברא קמייתא מעט מעט שרי בלא שינוי ש״ו אף שנותן המים כך הוי שינוי ע״י מעט מעט וש״ו אף הרבה שרי ולי״א שם וכאן אסור נתינת מים בשבת אף ע״י שינוי ש״ו. אבל למ״ד מורסן בר גיבול וש״ו שינוי גמור הוא י״ל אין דינו כקלי:

והוי יודע שהמחבר שינה והיפך לשון המשנה אין גובלין כו׳ לבהמה או תרנגולים ובאמת כ״כ לאפוקי מרמב״ן הביאו בב״י כתב דע״י שינוי דוקא לבהמה שרי לא לתרנגולים ומש״ה לא תנן במשנה שינוי דקאי אתרגנולים א״כ היל״ל אין גובלין אבל נותנין מים וש״ו אף לתרנגולים. ודעת הרמב״ן י״ל דסובר דמורסן דאין בר גיבול חייב בגיבולו וע״י שינוי איך מותר כל כדרכו חייב חטאת ע״י שינוי פטור אבל אסור ודוחק דהוי שינוי גמור לכן מפרש בהמה הוי צער ב״ח התירו ותרנגולים יש להם לאכול מידי אחריני פירורי הפת וכדומה לא התירו כבסי׳ ש״ח במ״א ס״ח מדדין יע״ש וכרמב״ם דמתיר ע״י שינוי לתרנגולים לשיטתיה דמורסן בר גיבול לית בגיבולו חיוב חטאת עב״י והנה י״ל להיפוך מתני׳ דאין גובלין לתרנגולים הא לבהמה גובלין צער ב״ח התירו שבות גיבול כזה להר״מ לכן אמר באיסור אין גובלין לבהמה ג״כ ואצ״ל לתרנגולים ונקטיה משום סיפא דע״י שינוי מותר אף לתרנגולים והשמיענו בזה דהלכה כהר״מ גם בזה דאפר ומורסן לית בהו חיוב חטאת והבן: