פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שכב:ו

ומוללו עמ״א ועט״ז אות ג׳ ואי״ה בתקי״ט יבואר עוד ומשמע ביד גופא דוקא להריח בו אבל לחצות שיניו אף ביד עכ״פ איסורא איכא דקיימא להריח שרי עכ״פ ביד הא לחצות שיניו לא ועא״ר אות ז׳ בשם שכ״ג לקטום וליתן לאחר אסור וצ״ע דמפשח אלוותא ויהיב לן אף לאחר שרי. ולקטום עלה לולב לאגוד הלולב בי״ט בקשר המותר אין ראיה מכאן דראוי להריח בו. ומוליד ריחא אסור כשאין מריח כך רק בקוטם הא להוסיף הוא דשרי וכן למלול כה״ג. בשו״ת ח״צ ז״ל צ״ב שפיגנרד באוכלין מוליד ריח בתקי״א מ״א י׳ ובר״מ פ״ד מה׳ י״ט ה״ו שיוכשרו לאכילה משמע הא לא״ה ריח באוכלין אסור: