פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שכא:טז

נתלשו עמ״א בד״מ פכ״א סי״ו משמע דריסוק דבש משום שמא יסחוט והוי מפרק וכ״ה במשנה ריש חבית ובשבת י״ט ב׳ משמע הטעם כן דאל״כ לחכמים למה אסרו הא רודה מכוורת הוי שבות וכ׳ משום בורר ולמאן דמתיר צ״ע אפשר כוונתו ש״ך ס״ה בוסר יע״ש ולמאן דמתיר שם צ״ע י״ל דבוסר ע״י הדחק ראוי לאכול כך משא״כ שעוה ולפ״ז בסוחט לאכול מיד אפשר מותר ולמ״ש המ״א ש״ך ז׳ אסור מיד. ועא״ר אות ט״ז וי״ז כתב דריסוק מטעם תולש ובשבת י״ט וקמ״ג ובר״מ פכ״א לא משמע כן: