פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לב:ח

ואם עמ״א ותרל״ט ס״ז הפטור מסוכה כו׳. אבל העושה להחמיר שיש איזה ספק אי צורך קצת אין נקרא הדיוט. אע״ג דהלכה לקולא כיון שיש פלוגתא לא הוי הדיוט. ומ״ש בש״ע בעופרת עיין ע״ץ ט״ז משמע הטעם דכותב ע״ג צבע פסול וכמ״ש א״ר אות ה׳ בזרק זהב לא מהני חיפוי דיו ובשרטט בדיו י״ל כשר רק בלבוש כתב צבע יתירא ודיו יתר ולפ״ז אף בין השיטין אסור לשרטט ואם כתב שלא לשמן אם מהני מעביר בקולמוס לשמן יתבאר אי״ה בסי״ט כאן ובסי׳ ל״ט אי״ה: