פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לב:סד

דבק כשר עמ״א כל מעשה מלאכת שמים בעינן מן המותר בפיך ומיהו לא פסול בדבק טמא ע״ץ אות צ״ג ופשוט הוא דאם לא דבקן כלל כשר הוא כבסל״ז:

מ״ש המחבר בסמ״ח צפה זהב או בעור טמאה פסולה שינה מלשון הר״מ פ״ג הט״ו והטור שעשאם כו׳ דאפי׳ צפ״ה מעור טמא והשיני״ן נראים בחוץ ממש שחתך בעור טמא פסולים אבל רש״י סנהדרין מ״ח ב׳ מן המותר בפיך וגם עשה כלומר טלה כו׳ משמע דעור טמא ע״ג עור טהור כשר ומיהו מכלומר אין כ״כ ראיה ולבוש עשא״ם כו׳ שאין ממותר בפיך אבל הב״ח כתב בפירוש דעור טמא ע״ג טהור אפי׳ השי״ן נראה פסול ומינה הא עור כשר ע״ג כשר ושי״ן נראה כשר אע״פ שאין בית רואה אויר כ״ז שהשי״ן שנראה ולפ״ז כ״ש אותן שעושין צבע עב שמצהיב תפילין דאין לחוש וגם השי״ן נראה היטב ועיין ע״צ צ״ה וא״ר ס״ט עור טמא אפי׳ ע״ג טהור פסול יע״ש וכן הלכה: