פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לב:מו

ג׳ אותיות עמ״א וכן הקשה הש״ך בי״ד שם ד׳ והנה להר״מ (פ״ז מס״ת ה״ה) פי׳ הא דמנחות למ״ד ב׳ תיבה בת ה׳ אותיות לא יכתוב ג׳ חוץ לדף אלא שתים חוץ לדף תיבה בת ב׳ אותיות לא יכתוב חוץ לדף דתרתי לגריעותא אסור רוב התיבה חוץ לשיטה והם ג׳ אותיות הא חדא אין איסור וכתב תיבה בת עשר כותב חציה (ה״א) חוץ לדף והשמיט תיבה בת שלש דכמפורש הוא מדכ׳ תיבה (שלימה) בת ב׳ אותיות אסור הא בת ג׳ שרי ב׳ אבל בת עשר ל״ת כרא״ש דג׳ חוץ לדף אסור מש״ה הוצרך להשמיענו. אבל הרא״ש סובר דעיקר תלוי בג׳ חוץ לדף אסור אעפ״י שאין רוב ולפ״ז הא דנקיט תיבה בת ה׳ ולא אמר אין כותבין גימל חוץ לדף (אפי׳ מיעוט התיבה) לדיוקא הא שתים חוץ לדף שרי אע״פ שרובה אלא דהקשה דהא הרא״ש דאיק לה מתיבה בת שתים (וכמפורש הוא) א״כ קשה ולמה לא כר״מ ואמר בת ה׳ דתרתי בעינן (עב״י י״ד וקשה כמ״ש) ותי׳ מ״א ג״כ קשה זה מוכח בביאור מתיבה בת ב׳ אותיות וג׳ יש לטעות ברא״ש ובדברי קדשו של הלבוש יש בו מקושי ההבנה לדעתי ההדיוטית שכתב בי״ד שם ג׳ חוץ לדף אסור שרוב בחוץ ותיבה בת ג׳ יכתוב שתים חוץ שהאות אחת ודאי אין תיבה ניכר לכל שהב׳ נגררין אחר האות שבשיטה תיבה בת ב׳ אפי׳ אחת בחוץ אסור תיבה בת י׳ חציה בחוץ שרי הנה פסק כר״מ והמחבר ונתן טעם למה בת ג׳ ב׳ בחוץ שרי הא רוב אסור (לר״מ) ותי׳ אות אחת ניכר כו׳ וקשה א״כ בת ה׳ אותיות יכתוב ד׳ בחוץ וא׳ בפנים דמ״ש גם בת שתים לא יכתוב אות אחת בחוץ למה הא כ״ש מבת ג׳ (עש״ך שם ב׳) ונהפוך הוא להרא״ש אפשר לומר כך דאל״כ לימא אין כותבין ג׳ חוץ לדף וב׳ רוב מוכח דשרי מתיבה בת ב׳ אלא דתיבה בת ב׳ חציה אסור ומבת ה׳ אשמעינן דבה ג׳ רובא שרי משא״כ להר״מ תרתי בעי לגריעותא. ובאי״ר נ״ב תפילין חמירי דשורות קטנות ומיעוטות וגליון מעט מגניא יותר פסק ש״ע כרא״ש והנה מגילה כס״ת לענין זה עמ״א תרצ״א ג׳. ועא״ר שם א׳ ועיין לבוש תרצ״א ומ״א א׳ שרטוט די בשיטה א׳ וצ״ע דכס״ת ממש בעינן ושם צריך כל השיטות שרטוט שזה ההפרש בין תפילין לס״ת עי״ד רפ״ד ט״ז וש״ך א׳ ד׳ וצ״ע. ב׳ אותיות והם נראים כתיבה עי״ד סימן רע״ג ולרא״ש י״ל כן ועמ״ש בסמוך והבן ואין להאריך: