פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לב:מב

אם עמ״א דמתוך הכתב א״צ שיאמר היינו במגרס גריסין ומתוך הכתב ועב״ח החמיר דמלשון הטור כאן משמע אף מכתב צריך שיקרא והטעם שמושך הבל קדושה על האות שכותב ובב״י בשם הרי״א ל״מ כן אלא כל שכותב מכתב אעפ״י שאין שגורות בפיו א״צ שיקרא וי״ל ס״ת חמורה ואין למידין משם לתפילין דמשה אומר וכותב בס״ת אות אמר ועש״ך רע״ד ג׳ דפרשיות שמע והיה וכדומה אפי׳ שגורות י״ל בס״ת אסור יע״ש ובתרצ״א אות ד׳ הניח בצ״ע ולא הונח לו בתירוץ כאן. ולהר״ב י״ל כתי׳ המ״א לא כתירוצי: