פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לב:כו

כחק עמ״א. ה״א במקום דלי״ת כתבנו בט״ז אות י״ז י״ח אין תקנה לגרור הרגל דנשאר ד׳ ולא עשה מעשה בגוף האות וכן חי״ת במקום ב׳ זייני״ן להגיה חטוטרות ב״ש אה״ע קכ״ה ג׳ ואין תקנה למשוך הדלית הגג ורגל יותר וכדומה דכיון דיש שם ד׳ עליה כך אין מהני ול״ד למ״ש המ״א כ״ב (אה״ע קכ״ה ס״ד) דהתם כ״ז שלא גמר אין צורתה עליה משא״כ כאן. ומיהו מ״ש בשם ר״י לוי למחוק כל הגג (באין יכול למשוך הרגל) יראה כ״ל ל״ד אלא אם גרר עד שנשאר צורת וי״ו עליה די ומתקן אח״כ וכן מה״א דלי״ת יעשה כך. ומ״ש ך׳ של אלקיך עי״ד רע״ו סי״א ה׳ דומה לחי״ת יכול למחוק כל החי״ת אע״פ שדלי״ת נכתב כדין כל שאין שם אות עליה מותר א״כ אמאי לא ימחוק גם הרגל. אם לא שנגיה שם מלת א״ו רק ימחוק ולגרר הרגל אבל הדלי״ת לא ימחוק ה״ה כאן. אלא בלבוש ובכל נוסחאות מלת א״ו ובב״י שם נראה דליתא רק יגרור הרגל. וגם כיון שמוחק הגג לית אות ואמאי אסור לגרור הרגל הלא בב״י י״ד רע״ו בשם הרי״א דמוחק דוקא היכא שנשתנה אות ומיהו ממ״ש שם אותיות השם אם מותר להפרידן ושי״א דנראה כמוחק השם י״ל ה״ה ברגל וצ״ע:

אם כתב ך׳ פשוטה במקום ה״א ימחוק הרגל ויעשה ד׳ ואח״כ רגל שמאלי שאם יכתוב תחלה רגל שמאלי לא מהני עד שימחוק כל הרגל ממ״ם ובשם כה״ג צ״ע דדמי לי״ד רע״ו סי״א שמקצת קורין כ״ף ה״א עמ״א אות ל״ג בציור ה״א. עיין סי׳ ל״ו: