פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיט:ח

ויש עמ״א ליש מחמירין הא דשבת קכ״ח חבילי אסטיס מולל כבסי׳ שכ״א תירצו בתוס׳ לרכך ע׳ ר״ן פ״ק דביצה היינו לרכך תוך השבלים ולהכי בעי שינוי ראשי אצבעותיו הא לרכך תפוח קשה וכדומה שרי בלא שינוי באפשר אבל הרז״ה תירץ דמאכל בהמה ראוי לאדם קצת לא גזרו ע״י שינוי והמ״א בחר בתי׳ לרכך דיותר מסתברא ליה ונ״מ בשכ״א מ״א דהר״ב לא הגיה שם דסמך אמ״ש כאן ליש מחמירין אה״נ חבילי פיאה אסור למלול כ״א לרכך לא להוציא מהשבלים רק לרכך בתוכן ולאכול בפה משם וכדומה לשיטתיה בתק״ו אות א׳ שהר״ב שתיק שם לא דאודויי אודי ליה אלא סמך אכאן ה״ה וכ״ש בשכ״א דסמך אכאן. ועמ״ש בט״ז אות ד׳. ולקלף קליפה הדבוק במורסן וכדומה שרי דלאו מפרק הוא בכך כבסי׳ שכ״א אות ל׳ לקלוף שומן שרי לאכול מיד רק להניח אסור משום בורר ולא אמרינן דהוי מפרק דבטל הקליפה דקה המחוברת מאוד לגבי אוכל וצ״ע. בצלים אין להם רק קליפה א׳ משא״כ שומן יש להם קליפה חיצונה וקליפה בכל גרעין וגרעין י״ל דקליפה החיצונה הוי מפרק וצ״ע בכל זה. ובקטניות התיר דאוכל מאוכל לא הוי מפרק דראוי השרביט הא יבש לא ועט״ז אות ד׳. ומ״ש שם עיין בש״ך מ״א ריש סי׳ וסס״י שכ״א ואי״ה יבואר שם דיני מפרק ובורר בעזה״י: