פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיט:ו

לאכול עמ״א האדון ז״ל דיבר בקצרה כדרכו הטוב כי הב״י הקשה על הר״מ ז״ל פ״ח הי״ב וי״ג והם שייכים לדידיה גופא הואיל והעתיקן בס״ב וס״ג ובס״ג הריש״א מיותר דמבואר בס״א וכ״ש הוא ולאחר זמן היה לכוללו בס״ב ע״כ אמר דלאחר זמן יש הפרש בשני מינים אין חייב אלא מסעודה לסעודה וז״ש שחרית בסעודת שחרית בורר לאכול בין הערביים סעודה ג׳ אז חייב הא אחר סעודת שחרית בורר לאכול בסעודה שלישית שרי ואוכל מפסולת אין מותר כ״א בסעודה שמיסב בה עתה אע״פ שאין אוכלו כ״א אחר שעה מהברירה שרי כמ״מ ור״ח הובא בהג״ה ס״א הא קודם שמיסב בסעודה זמן מה אסור כאוכל מפסולת כה״ג ועב״י בזה. ומ״ש הר״ב בס״א בהג״ה תיבת מי״ד אף שבר״ח ומ״מ משמע שמיסב בה כל מי״ד שדעתו להיסב בסמוך לה אפשר ש״ד ומ״ש המרשים המגיד ור״י כו׳ אף שהב״י סובר דמחולקין הם (המעיין בב״י יראה ג׳ חלוקות המרדכי סובר מיד ממש ולהמגיד כל שמיסב בה ולרי״ו לאחר סעודת שחרית זמן ארוך קודם סעודה ג׳ כל שאין מפסיק סעודה שרי) הר״ב לא יפרש כן ועיין דרישה. ומ״ש גבי דגים בכ״ג מתה״ד דגדול א׳ נזהר בסעודת שחרית לברור מה שרוצה לאכול עתה לא מה שרוצה להניח ולדידן ב׳ מיני דגים כה״ג אסור הא לאחר סעודת שחרית כה״ג ובאוכל מפסולת אסור כה״ג ובב״י הקשה שא״י מניין להר״מ חילוק זה ואע״פ כן כתב בש״ע ואי״ה בט״ז ב׳ יבואר עוד: