פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיט:ד

ומניח עמ״א לשון המחבר מועתק מר״מ פ״ח ה״ש הי״ והם כפשטן ומניח לאחרים או לעצמו והר״ב מוסיף השני כדי ושינה כוונת המחבר והר״מ ז״ל להודיע דאותו שאין רוצה עתה הוי כפסולת וצריך לברור אותו שרוצה לאכול דוקא כבאות ב׳ וכ״כ תה״ד סי׳ נ״ז דגדול אחד שסובר גדולות מקטנית הוי ברירה היה בורר אותן שרוצה לאכול עתה ביד לאלתר לא אותן שרוצה להניח דפסולת אסור כה״ג ה״ה לדידן ב׳ מינים חשיב מה שהניח פסולת ואסור לברור פסולת ביד לאכול לאלתר האוכל עט״ז אות ב׳. ודברי המחבר בס״א ואם בירר דיעבד וכאן כתב ובורר לכתחלה וגם היתר דס״ב וס״ג יבואר אי״ה בט״ז ב׳ ועמ״ש אי״ה במ״א אות ו״ז וכאן אין להאריך: