פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיח:ז

ואפילו עמ״א בשם ש״ך דל״ת דוקא בישראל לחולה לא בעי כ״ש כמ״ש הרשב״א הביאו הב״י אף לרש״י דל״ש שיהנה ממלאכת שבת בהיתר נעשה ושמא יאמר לו פ״א ישראל לא יעשה משא״כ ע״י עכו״ם יש חששא דקל בעיניו כבאות ב׳ קמ״ל דא״צ כ״ש כל שהעשיה היה בהיתר ואף לחולה שאין סכנה. עי״ד קי״ג ט״ז ט״ו והנה מתוס׳ גיטין ראיה דבש״ע לית כה״ג י״ל בדבר שאין עעש״מ או נאכל חי. שוב ראיתי מתוס׳ אין ראיה כלל דבגיטין דף ח׳ ב׳ ד״ה אע״ג כתבו דע״י עכו״ם אסור להרבות היינו להחם חמין יע״ש. ואני תמה ממה שנרשם בש״ע בהג״ה תוס׳ פ״ק דגיטין שם לענין להרבות וכ״ה בב״י אבל בר״ן מוכח שפיר דשבת אסור עב״י בזה עט״ז ב׳ מזה: