פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיח:כו

וראשון עמ״א הקשה למה בס״ח הכריע וס״ז לא הכריע וגם ברנ״ג ס״ה (ט״ס לכאורה ס״ג עתו״ש) הביא לשון הר״ן פנאדרי״ש משמע לכאורה גם באין גרופה עדיף מגרופה הואיל והקדירה מפסקת וע״ז פי׳ דצלי כלומר יבש דלית גזירה אטו קר בזה הכריע דאע״ג ע״ג אש הואיל וקדירה מפסקת עדיף מגרופה ומותר להניח לכתחלה בשבת משא״כ בס״ז לח דיש גזירה אטו צונן דיש בישול מ״ה להמחבר בס״ד בע״ג אם יש ב׳ גזירות אטו צונן ושמא יחתה לא הכריע ועתו״ש ומש״ה הביא המחבר ס״ז וס״ח לכאורה א׳ הוא ולמ״ש המ״א א״ש דבס״ז לא הכריע בלח וביבש הכריע כאמור וע׳ לבוש בס״ז כתב י״א כמעמידו על האש ממש ואף חזרה אסור והטעם דבלח יש חשש אטו צונן ויבוא לידי בישול ובס״ח כתב דהוי כמניח ע״ג כירה ביבש וחולק עם המ״א בס״ז אף חזרה אסור ע׳ אות כ״ד מזה: