פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיז:ו

לא עמ״א ולמ״ש הע״ש לרא״ש באומן לחוד יש חיוב חטאת י״ל דאסור עפ״י הדין ומ״מ מדברי הט״ז משמע דהכל תלוי בקיימא לחוד ואומן לא מעלה ולא מוריד כנ״ל בזה :

שאלה מי שנפסק א׳ מציציותיו ואין לו בגד לכבוד השבת לצאת לרה״ר כ״א זה אי שרי להתיר הציצית הנה למ״ש בע״ש אות ו׳ שיש מחלוקת להרא״ש מתיר שלא ע״י לקשור שרי מ״ה כ״א דרבנן י״ל שרי וכ״ש להתיר שיהא קצת ענף ע׳ ה׳ ציצית ולהר״מ פרק עשירי משמע דמתיר לחוד חייב אסור במקום מצוה :

מריש הוי קשיא לי למה כשאין לו ציצית אסור להטיל בשבת דקשר עליון ד״ת וחייב משום קושר אמאי יחשוב שלמ״ש יתיר מיד ופטור אבל אסור במקום מצוה ל״נ וכ״ש כ״ה דוחה דרבנן עסי׳ י״ג א״כ מי שאין לו ציצית יעשה כו׳ וי״ל כל שלפעמים מבטלו כי כן הדרך אסור מ״ה ואי״ה בסוף הסי׳ יבואר עוד. וכ״ה בלא״ה י״ל ילבוש כך עסי׳ י״ג: