פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שטז:כו

חיה ועוף עמ״א הגמ״י פרק עשירי מה״ש אות ריש יע״ש ובב״י י״ל דה״פ דפטורי דשבת בר מהנך תלת הא מתני׳ דר״פ ח״ש אה״נ דפטור ואסור והיינו בחצר גדול ועבידי לרבויי פטור ואסור בשבת וברה״ר חייב חטאת כירושלמי עט״ז מזה ביצה כ״ד א׳ דפריך משנה דצדין חיה ועוף אברייתא דאין צדין ומשני מתני׳ ביבר קטן באין בני תרבות כלל ואה״נ בבני תרבות רק עבידי לריבויי בי״ט שרי ושבת אסור ואין חייב חטאת ואה״נ למאי דמסיק אח״כ לחלק בין עבידי לרבויי מתני׳ איירי עבידי לריבויי ובחצר וביבר גדול בי״ט שרי ובשבת פטור ואסור. ואף לדעת רמ״א אסור בחצר גדול היינו באין מורדין:

ע׳ חות יאיר סי׳ קס״ד דף קנ״ב ב׳ צידת תרנגולת ד״ת אין ברור. ומ״ש שם שלא למחות בנשים דאין צידה מפורש בתורה. צ״ה דהלמ״מ שאין רמז בתורה ה״נ משא״כ זה שפירוש הקרא וכן טריפה לא תאכלו הלמ״מ עיי״ן טרפות ולוקה עליהם ועל הלמ״מ אין לוקין ע׳ ר״ן שבת במשנה אבות מלאכות כמפורש ומוחין עיין פתיחה כוללת: