פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שטו:ז

מותר עמ״א הרא״ש פ״ד ביצה דף ל״ג אהא דמדורתא כו׳ ועט״ז אות י״א כללא דמילתא אם מכוין לאהל וצל אהל בלא מחיצות אסור לצניעותא כהני דכרי עירובין ק״ב א׳ וסינא לבד טפי אסור ומוסיף אהל שרי ואם אין מכוין רק ממילא נעשה אז עם מחיצות אסור הא לא״ה שרי ומחיצה להתיר אף בלא גג אסור. לסתום פי העשן שקורין קוימ״ן או שורש״ן שיוצא למעלה בכר עבה בשבת שקורין באב״ע אוסר אף שאין יוצא מחיצות למעלה מתקרת בית החורף רק שוה לו מ״מ יש לו מחיצות בפ״ע נמצא הנקב אין חיבור לתקרת הבית והוי עושה אהל בתחלה לא מוסיף ועתו״ש אות י״א שיש רחב ג״ט דלא הוי לבוד דימה אותו לס״ג וצ״ע בזה. ועסי׳ ש״א כ״א סינא כל שמתכוין לאהל אף בלא מחיצות אסור והר״מ אות ח׳ כל שאין מסכך לסדין ג״ט לאו אהל הוא דלבוד הוא ואמרינן לבוד לקולא כבס״ב ולחומרא לא אמרינן לבוד עי״ד שע״א ס״ד מהרי״ו יע״ש ועסי׳ תק״ב במ״א אות ט׳. ויראה לי בלע״ך שעשוי בקוימ״ן או בשורש״ן וקבוע שם מותר לסתום בשבת וי״ט דהואיל וקבוע שם הוי כדלת כמו באות ו׳ דלת קבוע בצירים שרי. ואם הנקב בכותל מהצד מותר לסתום כבר דתוס׳ מחיצה וגם לא להתיר אף מחיצה שלימה שרי: