פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיד:ה

ודוקא עמ״א כוונתו שהעתיק דברי תה״ד בסי׳ ס״ד בקוצר ולא הגיה כלום כמ״ש הט״ז באות ג׳ רק ב׳ מלות משום מוקצה יש למחוק כמ״ש הב״ח ז״ל (עט״ז גוף התשובה) ועיקר כוונת מהרא״י ז״ל דבאיסור דרבנן י׳ל פ״ר שרי ולא הדר ביה מזה כמ״ש ראיה ממרדכי פ׳ הזורק פירשו המ״א ז״ל מכרמלית כו׳ רק כתב דאפ״ה ההיא דחבית איירי בדצה ושלפה יע״ש בענין דלא הוי פ״ר מדמייתי מסכינא ביני אורבי ופי׳ ר״י בעל התוס׳ דף מ״ד א׳ בשבת דלענין מזיז עפר היינו גומא כו׳ ומסיק בתיובתא לשמואל מהטומן לפת כו׳ וקשה אמאי מותר בגומא בא״צ לעפרה הוי בונה ופ״ר בדאורייתא אסור ואמאי שרי וע״כ איירי בענין דלא הוי פ״ר ומש״ה פירש התה״ד דביני אורבי לאו קודח אלא מרחיב הגומא דמש״ה לא הוי פ״ר דביני וביני לאו פ״ר כמו הטומן לפת ומדמה להדדי וכיון שכן בחבית דמדמה לביני אורבי נמי בהכי מיירי דלאו פ״ר ואיך יצויר זה בגוף א׳ וע״כ בדצה ושלפה כו׳ כה״ג בחבית שהוא גוף אחד ומיירי המרדכי בחבית גדול דאז הוי אהל כמ״ש באות א׳ ויש בו בנין וכי אמרינן פתח דלאו להכניס ולהוציא דרבנן בלול קטן תלוש כמ״ש באות ג׳ דבנין עראי לית בהו ומכה בפטיש שלא הוי דלאו להכניס ולהוציא הא בבנין אוהל פתח להוציא לחוד נמי בנין הוי קודח כ״ש חייב וא״כ ודאי בדצה ושלפה מיירי יע״ש ואין סותר למ״ש בגמ׳ קמ״ו א׳ הביאו המ״א ג״כ באות ג׳ כאמור. וז״ש יתיישב ההיא דמרדכי אף בחבית גדולה כדכתיבנא ומיהו בחבית קטן י״ל דשרי פ״ר בדרבנן פתח דאין עשוי להכניס ולהוציא דלא כד״מ והר״ב בהג״ה. ומלת אפילו הוא ל״ד כ״כ. ולדינא כתב דנראה בחבית גדולה וכותל בנין ליכא איסורא כמ״ש המחבר דפ״ר בדרבנן ולא ניחא ליה דמקלקל כה״ג יש להתיר אבל מ״ש להתיר פ״ר בדרבנן וניחא ליה זה אסור. ומ״ש אף אין מקצת עליו מגולים שרי ע׳ סי׳ שי״א אות כ״א הקשה על המ״מ כו׳ ואף לדידן דאסור שם דנראה כעושה גומא להדיא משא״כ כאן (ושם בשי״א למאן דרוצה לסמוך להקל אף שאסור לעשות כן נגד המחבר והר״ב אודי ליה אבל בשדה יש לאסור בודאי כו׳) ועא״ר אות ב׳ ועסי׳ שי״ו אות ט׳ ואין בזה קושיא עליו דהראה לכאן ובגמ׳ ברוב גרסאות גרסי׳ ותסברא ואי״ה שם יבואר. ומ״ש דניחא ליה פתח עד״מ כל דלא ניחא ליה אין איסור ובפרט בכותל רק המנהג לאסור ובצורך גדול עט״ז אות ג׳. ולענין להתיר חשוקים שקורין רייפי״ן או בענד״ר מחביות קטנים העשוים מנסרים הרבה יבואר אי״ה באות י״ד וע׳ אות ח׳ יבואר עוד אי״ה: