פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיד:ג

בזפת עמ״א תוס׳ והרא״ש שבת קמ״ו א׳ ד״ה שובר ועירובין ל״ד ב׳ ואמנם בביצה ל״ד ב׳ ד״ה כי כתבו בע״א דאפילו מתכוין לעשות כלי במוסתקי אין בו שום תיקון כלי וכתב זה דלא כט״ז א׳ דמשמע מדבריו בפשיטות דמוסתקי אף אם נתכוין לעשות מנא לית איסור תורה ושם כתבתיה מזה באורך:

כתב הרמב״ם עמ״א ויש ט״ס מ״ש פכ״ג משום בונה ונ״ל פ׳ עשירי הי״ד כתב נקב כ״ש בלול להכניס אורה בונה ובהי״ו נקב כ״ש מכה בפטיש וכ״כ פכ״ג ה״א להכניס ולהוציא מכה בפטיש וע׳ מ״מ ולח״מ שם והמ״א ז״ל תירץ שלשתן בקבוע בקרקע וכן כלים מ״ם סאה דיש בנין כל שהוא ובין נקב להכניס בלבד או להוציא בלבד ה״ז בונה וחייב וז״ש לול להכניס האורה בפ׳ עשירי הי״ד היינו לא להוציא שיש פתחא במקום חשך ואופל ונקב זה להכניס האורה בלבד חייב בונה כרב בהבונה ק״ב ב׳ וא״ש קושיית התוס׳ שם ק״ג א׳ ד״ה בשלמא דבלול נמי להכניס בלבד לא להוציא כאמור ומחובר בקרקע והבן. ומ״ש בהי״ו ובפכ״ג ה״א משום מכה בפטיש להכניס ולהוציא מיירי הוא דחייב משום מכה בפטיש ובתלוש ואין מ״ם סאה דבנין כל דהו ל״ש בכלי קטן אפ״ה להכניס ולהוציא מכה בפטיש הוא וגזרו להכניס או להוציא לחוד בכלי קטן אטו לול ומדרבנן וז״ש המ״א מ״ש בפרק עשירי הי״ו מכה בפטיש בכלים תלושין קטנים מיירי להכניס ולהוציא וכמו שסיים הר״מ ז״ל כל פתח שאין להכניס ולהוציא אין חייבין בעשייתו והביא דברי רשד״מ דנקב בקרקע הבית בונה אע״ג דרק להוציא במחובר נקב כ״ש הוי בונה בנין כל דהו נמי בנין וה״ה כלי גדול מ״ם סאה כמ״ש באות א׳ משא״כ בכלים קטנים. ועם זה יתיישב מ״ש האדון ז״ל באות ה׳ בביאור דברי תה״ד ס״ד המרדכי סתם אף בחבית גדול מ״ם סאה דעושה פתח לחבית היינו בונה בחבית גדול כאמור וכדבעינן למימר שם אי״ה. ואי״ה באות ח׳ יבואר עוד: