פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיב:ה

מפני עמ״א כפי דעתי ההדיוטית אומר שהאדון ז״ל כיון בכאן כוונה מיוחדת כמו שאגיד א׳ במ״ש והכ״מ פכ״ו ה״ה בוי״ו החיבור אפשר דקשה ג״כ מחולין דמה פריך ותיפוק קרומית איירי ביבש דנפרך ועשבים לחים אין מקנחין למאן דגרס איפכא. עוד אפשר כי למאן דמפר״ש איפכא בלחים שיניו נושרות ביבשים אין נושרות י״ל דקושיית הגמרא שבת פ״ב א׳ היא למ״ד צרור ועשבים מקנח בצרור הא כל עיקר עשבים שיניו נושרות היינו שיעשו לו כשפים ונושרות ומש״ה האידנא שרי עמ״א ג׳ אות י״א ובצרור ואונני חרס אע״ג דכשפים אפ״ה כ״ע מודים אונני חרס עדיף ממוקצה כל לגבי כשפים רק סכנה בגופו אז צרור עדיף כמ״ש באות ד׳ ומשני ל״ק הא לחים רק כשפים הא יבשים יש סכנה שמחתכים בשר ומש״ה צרור עדיף ביבשים וכאן ניחא אלא דסותר א״ע מסי׳ ג׳ סי״א דפי׳ לחים שרי לחול ויבשים שיניו נושרות כנ״ל: