פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שט:ב

כשהוא עמ״א לא הבינותי דהוא מלשון הר״ן בשם הרמב״ן הביאו הב״י ובחה״ר בשם הרמב״ן דנפסל אתי לאתויי ביד ומ״מ הטעם שם דכאלו מטלטל האב בידים ממש והא לא חשיב בידים ממש דאל״כ אף בדינר לישרי דמה לי ביד תינוק או ביד אביו אלא דוקא טילטול מהצד שרינן והאב יטעה ויאמר מה לי כו׳ ע׳ אות א׳. ועי תפ״ח דה״ה תינוק ואבן בידו ברה״ר חייב האב חטאת דל״ד כיס דלא מבטל ליה דאל״כ מה פריך מאבן כו׳ וצ״ל דטילטול מוקצה התירו כה״ג בחולי שאין סכנה ולא להדיא וכ״ז בחצר כמ״ש המ״מ שם הא ברה״ר אסור וחייב חטאת באבן ומש״ה לבוש ד״א י״ל בהולך ברגליו ושרי באבן ברה״ר ג״כ ודינר כה״ג אסור לרש״י ובא״ר הקשה בזה ועתו״ש ולמ״ש א״ש ובחידושינו אי״ה יבואר: