פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שח:עט

אין עמ״א סובר כהט״ז אות כ״ה דמוקצה מחמת גריעותא הולכין אחר דעת בע״ה לחומרא ואסור לכל העולם כר״ן ס״פ כירה דלא כב״ח בזה ס״ח ומ״ש בש״ג תוס׳ מ״ו ב׳ ד״ה מי יימר דלעצמה אסור ולאחריני שרי התוס׳ כתבו דאף לדידה טילטול שרי רק אכילה אסור והטעם דאיסורא רביע עליה וכמ״ש הב״ח בזה והר״ן סובר אף באיסור הולכין אחר דעת בע״ה ואסור לכל העולם וההיא דקכ״ז ב׳ או דמחלק בין איסור ממילא ובין אסרה עליה דהוי כדחייה בידים אסור לכל העולם או דמנחה ביד ישראל ואין בעליו (ומש״ה לא אמר הואיל ואי בעי מתשיל עליה דכבר היתה ביד כהן וא״א בשאלה או דלאו מצוה לאיתשולי) ודמאי מש״ה אמר דאי בעי מפקיר הואיל ובעליו הוא ואצ״ל לרווחא דמילתא ומיהו אנן קיי״ל כתוס׳ בזה דכל לאו מחמת גריעותא אין הולכין אחר בעליו ואף לבעליו מותר לטלטל וכבסי׳ שכ״ה ודע דכל זה במוקצה אבל נולד למ״ד אסור לא מהני מה שראוי ודעתיה ליה כבאות מ״ט ואי״ה בש״ט וש״י אבאר עוד ובשכ״ה וכאן אין להאריך:

מעשה בא׳ תלה שו״ל מענטי״ל בבית הכנסת במנורה תלויה וצעקו עליו ונטל משם :

תשובה גדול כ״ה י״ל אף בעידנא דמיעקר לאו לא מקיים כ״ה ואף עשה ול״ת כההוא דאפסיק חוטי ציצית בכרמלית כשופר וחמין בתמ״ו במ״א א׳ מ״מ עשה דפשיעה אין דוחה עירובין ק׳ א׳ ה״ה זה תלה במזיד ומנענע מנורה צריך לילך כך ברה״ר לביתו וגם ראוי לקנוס וכההוא דעלה באילן במזיד ואי״ה בש״ה אבאר וכאן אין להאריך והבן זה וי״ל טילטול מהצד ואי״ה יבואר :