פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שח:סט

מפני עמ״א הר״מ פכ״ה הכ״ו וא״ר פי׳ דהר״מ סובר דהוי פסיק רישיה יע״ש והנה דדוי לא שרי אלא כשיש צער ב״ח כמ״ש באות הקדום ודחייה בידים מאחוריה אף בלא צער ב״ח רק הפסד ממון שביתה מבית הא תוך הבית לא אא״כ בראה מביצים עב״ח וא״ר כאן וצ״ל דוחין לאו טילטול כ״כ הוי ומ״מ הפסד ממון בעינן הא לא״ה אסור וא״כ מה פריך שבת קכ״ח הא גופא קשיא אין עוקרין הא דדוי שרי בצער ב״ח אבל דוחין משום ה״מ בלא צער ב״ח וצ״ע. ובי״ט בתרנגולת העומדת לביצים אי״ה יבואר שם דנוהג דין זה. ולטעם הר״מ דשומט גדפיה אף בי״ט לשחיטה אסור כה״ג אם עומדת לאכילה אסור בתרנגולת לרדות ולהר״א שרי ואין להאריך: