פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שח:נג

שהתקינן עמ״א כ״פ הט״ז בשי״א אות ט׳ א״ר אות ס״ג וע׳ פרישה וב״י מבואר דאף בקש הרך סתמא להסקה במקום שמסקינן בו ובפרישה משמע דוקא חבילי באגודה הא מפוזרין סתמא לאכילה וע׳ בשי״א ס״ח קש שעל המטה מפוזר נמי ואפשר בקשין קצת ואין להאריך :