פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שח:כט

גמי עמ״א בעניבה מותר אלא קשירה אסור ובשבת קי״ב א׳ בכרמלית גמי משמע חוט לא כו׳ ובר״מ פרק עשירי ה״ד כל שראוי למאכל בהמה מותר לקשור בשבת ומתורת קשר עסיק שם הא חוט לא ובכ״מ בשם הרמ״ך בחצר אסור דמבטל ליה היינו בחצר לא היה גמי כי בכרמלית שכיח והיה רוצה חוט או משיחה אמר אסור דילמא מבטל ליה וצ״ע בגמ׳ דפריך והא מנא הוא משמע טעם האיסור מוקצה לא דילמא מבטל להחוט או בגמי היה רוצה בחצר או בעניבה ובלח״מ שם יש תירוץ לזה והמעיין ברש״י ד״ה שבקיה ולא תטלנו בידך לטלטלו תירץ זה כהרמ״ך דבחצר הקשירה אסור בחוט כי לא שכיח שם גמי (ואי״ה בשי״ז יבואר) ומדאמר שבקיה אסרו לטלטל נמי וע״ז פריך ליה והא מנא הוא ולמה לא מטלטל עכ״פ להצניענו כו׳ והלא ידוע דרכו של רש״י מי יוכל להבין דרכו ברגע כל סוקר וחוקר :