פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שח:יב

אסור עמ״א באמת צ״ע על הע״ש דמבואר בגמרא ל״ו א׳ לר״ש חצוצרות ג״כ שרי לגופו ומקומו ד״ה הא והר״ב כאן פסק כתוס׳ דאף שופר רק לגופו ומקומו שרי וערש״י ובחידושינו שם ואם מקפיד עליו אפשר דהוי חסרון כיס ובגמ׳ מיירי באין מקפיד אלא דא״כ הוה לשנויי כן הא דאין מטלטלין יש חצוצרות כר״ש ובמקפיד ומיהו בי״ט למ״ד כר״ש אסור חצוצרות דאף דראוי לגמוע מים בדוחק לתינוק אסור לר״י יע״ש ועסי׳ תקצ״ו ט״ז ב׳ הקשה מתקפ״ח דבשבת אסור הא בי״ט שרי טלטול ובחידושינו כתבנו י״ל רבותא בשבת כר״י ומיהו במ״א תקפ״ה ה׳ מיושב זה דבי״ט לגופו אסור דהוקצה למצותו כבסי׳ תרס״ה והוי כאבן אף למקומו אסור דלמאי חזיא וה״ה לולב בשבת כאב״ן בתרכ״ח עמ״א שם ותרנ״ג דאף בשבת אסור לעשות שום תשמיש בו אפי׳ חל יום א׳ בשבת דהוקצה לז׳ ימים משא״כ שופר דראוי לתשמיש מעליא לא מקצה ליה בשבת אע״ג שלמחר יצטרך לו לא הוקצה למצותו בשבת וע׳ תו״ש כתב חסרון כיס וגם זה נכון ומיהו בלא״ה א״ש כמ״ש. כללא דמילתא כל שראוי לשום תשמיש שרי לגופו ואף מקומו משא״כ כשאין ראוי לתשמיש בשבת וי״ט אף דתורת כלי עדיו מה מהני ואסור למקומו. ומיהו כשמביאין לולב ימםש הרבה קודם סוכות או באין מצוי דמניחין משנה לשנה דלית מוקצה מצוה לטעם התו״ש אסור דחסרון כיס היה שלא יפסל והט״ז אפשר סובר דלא הוי רק כמלאכתו לאיסור ושרי לגופו ומקומו. ואי״ה בתרנ״ג ותרנ״ח יבואר עוד ע׳ אות י״ג אי״ה יבואר :