פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שז:לא

אסור עמ״א ועט״ז ג׳ ופחם בלא כלי איסור דרבנן ואין נהנה כ״כ דבלא״ה ראוי ליהנות לאורו ומ״ש דשם א״י לקרותו באות כ׳ אבל לרמוז לו בדיבור הוי כאמירה ומ״מ קשה דעכו״ם שעשה מלאכה בשביל ישראל מעצמו ג״כ אסור אפי׳ בדרבנן למי שעשה בשבילו עסי׳ שכ״ה במ״א כ״ג יע״ש וברע״ו א׳ ודוחק לומר דאחר קוראו ואפשר יש בו קצת פיקוח נפש שא״י מה כתוב בו. ומיהו לומר א״י לקרות לאור הנר שיש בו פחם ושפחה מבינה דשרי לאו הנאה כ״כ דמ״מ יוכל קצת לקרות ואין אומר דבר עמש״ל יע״ש: