פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שז:כ

שלא עמ\־א מ״ש בענין החותם דאסור לומר בפי׳ כ״א רמיזה כזו א״י לקרות שרי הא רמיזה שיקח חותמו אסור ע׳ אות ל״א אף דהוי שבות דשבות שבירת החותם נמי מדרבנן עא״ר אות ל״ב והראה לש״ד וש״מ סי״ד ופר״ח י״ד ק״ח משמע דיש איסור תורה בשבירת החותם ועשו״ת ח״צ סי׳ ל״ט יע״ש ועסי׳ שי״ד סעיף י׳ וש״מ סי״ד במ״א אות ח״י ואי״ה יבואר. ועסי׳ תצ״ח במ״א אות ד׳ עח״מ כאן ואם מקפיד עליו שלא לצור עפ״י צלוחיתו הוי מוקצה מחמת חסרון כיס עסי׳ ש״ח ס״א: