פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שד:ו

וא״צ עמ״א כ״ה בתשובת הרשב״א סי׳ נ״ח ולכאורה של״ד סכ״ה ראוי להיות דקטן ע״ד אביו צריך להפרישו משא״כ כשניכר שאין עבד עושה ע״ד רבו שרי אף בעבד תושב ושמ״ג הוא לקטן אוכל נבילות וכאן אין האיסור על הגר תושב רק על הרב שלא יניח לעשות מלאכת רבו ושם בתשובה דהוקש לחמורו וקשה אם כן יהא רבו מוזהר עליו אף מלאכת עצמו כבהמה וי״ל דא״כ למה לי קרא למען ינוח עבדך ש״מ חד בעבד שמל וטבל רבו מוזהר עליו כשביתת בהמתו ועבד ערל תושב אין רבו מוזהר עליו כ״א במלאכת רבו שעושה לדעתו (שמות כ״ג י״ב) מיירי בעבד ערל וגר תושב ודברים ח׳ י״ד וגרך אשר בשעריך ועבדך ואמתך כמוך בגר צדק ועבד שמל וטבל לשם עבדות גר תושב קיבל ז׳ מצות ב״נ ושלא לעבוד עכו״ם בשיתוף עבד מהול כפשוטו עבד ערל תושב היינו שלא מל רק קיבל כגר תושב ונקרא עבד תושב (ועבד עכו״ם שאין תושב בזה יש מחלוקת):